החלטה בתיק בפ"מ 5623-07-12

בפניי בקשה לביטול פסילת רישיון נהיגה אשר נפסל מנהלית על ידי קצין משטרה למשך 30 יום, ביום 20.7.2012, לאחר שלמבקש יוחסה עבירה של נהיגה בשכרות על בסיס מדידה באמצעות מכשיר "הינשוף", לפיו לכאורה בגופו של המבקש הייתה כמות של 310 מיקרוגרם אלכוהול לכל ליטר אוויר נשוף.

ב"כ המבקש טען לכשלים בראיות וטען כי אין בראיות כפי שהן כדי להצביע על ראיות לכאורה לביסוס האישום.

ב"כ המבקש הפנה לנסיבות בהן בוצעה בדיקת מאפיינים שלכאורה בוצעה שלא בהתאם לנהלים. ב"כ המבקש הפנה לתיקונים חוזרים ברישום שעות הנוגעות למועד העבירה ומועד ביצוע הבדיקות, מבלי שניתן לכך הסבר בראיות ומעלה חשש כי התיקון נעשה בדיעבד ונועד להתאים את השעות לדרישות נוהל האכיפה.

עוד הפנה ב"כ המבקש לאי החלפת פיה במהלך הבדיקה באמצעות המכשיר. ב"כ המבקש ציין כי נהיגתו של המבקש אינה מסוכנת לציבור, ומבקש ללמוד זאת גם מתוצאות בדיקת המאפיינים וגם מוותק הנהיגה ועברו התעבורתי שאינו כולל עבירה דומה.

לחלופין טען ב"כ המבקש כי אם בימ"ש לא יקבל את הבקשה לביטול הפסילה, יש מקום לסווג אותה על מנת לאפשר למבקש לנהוג במלגזה בתחום מקום עבודתו.

ב"כ המבקש הפנה לפסיקה בהן נענו בתי המשפט לסיווג פסילה בשלב זה.

ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הבקשה על הסף נוכח חומרת העבירה שכשלעצמה מהווה עילה לפסילה.

ב"כ המשיבה סבורה שדי בראיות בתיק החקירה כדי להוות ראיות לכאורה.

ב"כ המשיבה הפנתה להודיית המבקש כי שתה אלכוהול, הפנתה לעובדה כי היה ריח של אלכוהול מפיו של המבקש, וכן הפנתה לעובדה כי לא הצליח בבדיקת המאפיינים.

באשר לבעייתיות בלוחות הזמנים עליהם הצביע בא כוח המבקש, סבורה ב"כ המשיבה כי עניין זה ראוי להתברר במסגרת ההליך העיקרי ולא בשלב זה של ההליך. ב"כ המשיבה הפנתה לפסיקה.

דיון

אכן בשלב מקדמי זה של ההליך בית המשפט אינו נכנס לשאלת משקל עדויות ואינו קובע קביעות מהימנות. די בקיומן של ראיות לכאורה וסיכון מהמשך נהיגה בשלב זה של ההליך, כדי להימנע מהתערבות בהחלטת הקצין הפוסל.

אומנם בשלב זה של ההליך, התביעה אינה צריכה להצביע על עוצמת ראיות במידה גבוהה. יחד עם זאת, אין בימ"ש אמור להתעלם מבעייתיות שצפה על פני הראיות.

אומנם התיקונים, שנעשו במסמכים שונים לעניין שעת העבירה, מעוררים שאלות של מהימנות שדינן להתברר בהליך העיקרי, אך בשלב זה, הם פוגעים בעוצמת הראיות שלכאורה לעבירה של נהיגה בשכרות.

גם העובדה שלא הוחלפה פיה במהלך הבדיקה באמצעות מכשיר הינשוף אף היא פוגמת לכאורה במיומנות הפעלת המכשיר ומהימנות תוצאת הבדיקה באמצעותו.

הפגמים עליהם הצביע ב"כ המבקש צפים על פני הראיות והינם כבדי משקל, בהעדר הסבר סביר בכתב לכל התיקונים והמחדלים ברישומים השונים ככל שהם נוגעים לעבירה של נהיגה בשכרות.

ברם, עיון בחומר הראיות מלמד, כי יש ראיות לכאורה לנהיגה תחת השפעת אלכוהול. המבקש אישר כי שתה אלכוהול, המבקש החטיא בהבאת אצבע לאף מספר פעמים במהלך בדיקת המאפיינים יחד עם זאת התרשמות השוטר, כפי שתועדה בראיות, הייתה שהמבקש היה תחת השפעת קלה של אלכוהול, ואין מנוס להשאיר את מלאכת שקילת הראיות ומהימנותן באשר לשאלה אם די בראיות כדי לבסס את העבירה נשוא כתב האישום או עבירה חלופית, לשלב הדיון בהליך העיקרי.

לאור האמור לעיל, ומבלי להקל ראש בחומרת העבירה המיוחסת ובעמדת הפסיקה לעניין המדיניות הראויה, גם בשלב טרם ברור הדין, הרי בהתחשב בפגמים שצוינו לעיל בעוצמת הראיות, ולעובדה שלמבקש ותק משנת 2005 ולחובתו 3 הרשעות קודמות, כולן ברירות משפט, ללא עבירה דומה,  מוצא בית המשפט לנכון לקצוב את תקופת הפסילה ולהעמידה על 15 יום, כתקופת צינון, שמניינה החל מיום 20.7.2012.

בית המשפט לא מוצא לנכון לסווג את הפסילה.